חוק לשון הרע הינו מקור החקיקה הראשי שעוסק בפגיעה בשם הטוב והכפשה במדינת ישראל. בשמו הרשמי הוא מכונה כחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה- 1965. החוק הינו קצר וברור בהשוואה לחוקים ישראלים אחרים.
עורך דין לשון הרע המתמחה בתחום לשון הרע והוצאת דיבה אמור להכיר את חוק לשון הרע על בוריו וכן להתעדכן מעת לעת בפסיקה הרלוונטית הקיימת בתחום המתווה את הדרך המשפטית להגשת תביעות מתאימות לבית המשפט השונים.
לכל אדם שנפגע מדברים שפורסמו כלפיו, מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בנושא זה לצורך קבלת ייעוץ משפטי רלוונטי ונכון. במקרים המתאימים הנפגע יוכל להגיש תביעה מתאימה ולקבל פיצוי הכספי בהתאם לחוק לשון הרע.
חוק איסור לשון הרע
חוק איסור לשון הרע הינו חוק המפרט ומונה את המצבים בהם ניתן להגיש תביעת לשון הרע עקב ביטוים שהופצו ברשתות החברתיות או בכל מקום אחר כלפי אדם. כל תביעה לשון הרע ופגיעה בשם הטוב אשר תוגש לבית המשפט תוגש בהתאם לחוק זה ועל פי כלליו.
חוק לשון הרע קובע בגין אלו מקרים מקימים את העילה האמורה ובמקביל קובע כללים בדבר הגנות משפטיות שאולי ויחולו על המפרסם.
בהתאם לחוק לשון הרע, כמעט בכל מצב בו מפורסמים ביטוים או דברים אשר נאמרו כלפי אדם במטרה לפגוע בשמו הטוב, לבזותו או להרע לו תתקיים עילת תביעה שעשויה לזכות את הנתבע בפיצוי כספי. גם ציור או השמעת צליל אשר נועדו לפגוע בבן אדם עלולים להצדיק הגשת תביעה.
חוק איסור לשון הרע מפרט ומונה גם את ההגנות הקבועות בחוק אשר ימנעו ממגיש התביעה לקבל פיצוי כספי בגין הדברים אשר הופצו כלפיו. כך לדוגמא כאשר מפיץ הביטויים מעלה להגנתו טענת אמת דיברתי. בטענה זו, בית המשפט בוחן את שאלת אמיתות הדברים וכן את שאלת האינטרס הציבורי שבפרסום.
גם טענת תום לב הינה טענה נפוצה למדי בתיקים אלו. ישנן טענות הגנה נוספות הקבועות בחוק מומלץ להיוועץ עם עורך דין לשון הרע על מנת שניתן יהיה להבין אם המקרה הרלוונטי חוסה תחת אחת מהגנות אלו.
עם השנים התגבשה בפסיקה מעין מחירון לשון הרע. בהתאם לחוק, ניתן לתבוע אדם המפיץ דיבה או פרסומים פוגעניים עד 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק. על פי החוק, גם אם לא התקיים נזק כלשהו כלל לנתבע, ניתן לתבוע את מפיץ הביטויים עד סכום זה.
יש לזכור כי בסופו של דבר בית המשפט יבחן כל מקרה לגופו ובמקרה ואכן מדובר היה בהפצת ביטוי מינורי סך הפיצוי שינתן בסופו של יום לא יהיה גבוה כמתוכנן. טרם הגשת תביעת דיבה מומלץ להיוועץ עם עורך דין אשר ייתן הערכה לשווי התביעה וסיכויי הצלחתה.
לשון הרע על ציבור
לשון הרע על ציבור הינו פרסום המתייחס לציבור רחב ולא לאדם ספציפי. סעיף 4 לחוק לשון הרע מתייחס בהקשר זה לפרסום שכזה ומציין בזה הלשון:
"לשון הרע על חבר בני אדם או על ציבור כלשהו שאינם תאגיד, דינה כדין לשון הרע על תאגיד, אלא שאין בה עילה לתובענה אזרחית או לקובלנה, ולא יוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיף זה אלא על ידי היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו."
יוצא אפוא כי לשון הרע על ציבור אינו מקנה עילה להגשת תביעה אזרחית נגד מפיץ הדיבה וכתב אישום פלילי בהקשר זה יוגש על ידי היועץ המשפטי לממשלה או באישורו. בפועל, מעטים כתבי אישום המוגשים בגין עילה זו.
פרסומים מותרים
פרסומים מותרים הינם פרסומים שונים אשר חוק לשון הרע קבע כי אינם יכולים להעמיד עילה להגשת תביעה נגד המפיץ אותם. סעיף 13 לחוק מפרט ומונה את הפרסומים המותרים אשר אינם מקימים עוולה אזרחית לפי חוק לשון הרע.
בין הפרסומים המותרים לפי סעיף חוק זה ניתן למצוא פרסום לפי סעיף 28 לחוק הכנסת, פרסום של חבר ממשלה מתוקף תפקידו, פרסום שנעשה על ידי עורך דין או בעל דין במהלך דיון, פרסום המתחייב בהתאם לדין וכך הלאה.
סעיף 13 מונה עוד פרסומים מותרים נוספים והמשותף לכל פרסומים אלו היא ההגנה הקבועה בחוק. פרסום אשר יעשה בהתאם לסעיף 13 לחוק יקנה הגנה וחסינות למפיץ הפרסום ולא ניתן יהיה לתבוע אותו בגין הפצת פרסום זה.
חוק איסור לשון הרע הגנות
חוק איסור לשון הרע הגנות מונה 2 טענות הגנה עיקריות העומדות למפיץ פרסום נגד אדם. כידוע, נגד עוולת לשון הרע והפצתה עומדות למפיץ הביטויים טענות הגנה שונות הקבועות בחוק אשר בהתקיימן, לא ניתן יהיה להגיש נגדו תביעה.
- טענת אמת דיברתי – טענה זו הינה טענה נפוצה העולה מפעם לפעם בתיקים הדנים בתביעות אזרחיות הקשורות בנושא זה. בטענה זו, אומר למעשה הנתבע כי הפרסומים אשר הפיץ כלפי התובע הינם אמת ומשכך עוולת לשון הרע אינה מתקיימת.
טענת אמת דברתי הינה טענה אשר בית המשפט יבחן אותה בהתאם לעובדות אשר יונחו בפניו ולראיות השונות התומכות בדברי הנתבע. כמו כן, טענה זו כפופה לאינטרס הציבורי הקיים בנסיבות המקרה והחלטה בגין טענה זה תושפע מאינטרס זה באופן ישיר.
- טענת תום לב – טענה זו הינה טענה נוספת נפוצה העולה בהקשר להפצת דברי לשון הרע. לדוגמא, כאשר מוגשת תביעת לשון הרע בגין הגשת תלונת שווא במשטרה הרי שלנתבע עומדת טענת תום לב. בהתאם לטענה זו אומר הנתבע כי הגיש את התלונה במשטרה בתום לב וללא כוונה לפגוע בתובע.
חשוב לשים לב כי ישנן טענות הגנה נוספות העומדות לנתבע בהליך אזרחי של עוולת לשון הרע אך 2 טענות אלו הינן הטענות העיקריות והמרכזיות הקיימות. עורך דין הבקיא בחוק ובפסיקה יוכל לעלות טענות אלו בפני בית המשפט ולגבותן בפסיקה רלוונטית.
טענת תום לב
טענת תום לב הינה טענה נפוצה העולה לא אחת בהקשר של תביעות לשון הרע המוגשות לבתי המשפט. טענה זו הינה טענה הבאה לומר כי מפיץ הביטויים נהג בתום לב כאשר החליט להפיץ את הביטויים השונים ברשתות החברתיות או בכל מקום אחר.
טענת תום לב תבחן על ידי בית המשפט בהקשר של סבירות הדברים שנרשמו ולאחר מכן יקבע אם אכן לנתבע עומדת טענה זו או שמה חרג מגבולות תום הלב. כאשר נטענת טענת תום לב על מעלה הטענה להגיע לבית המשפט בידיים נקיות ולהראות כי אכן פעל בצורה שתואמת את ההגנה ואת העיקרון שמאחוריה.
חוק לשון הרע באינטרנט
חוק לשון הרע באינטרנט אינו מתייחס באופן מפורש לפרסומים המופצים במנועי החיפוש השונים או הרשתות החברתית. יחד עם זאת, העדר התייחסות מפורשת של החוק איונו אומר כי פרסומים אלו מותרים. ולהפך הוא הנכון, עם התפתחות המודרניזציה וכניסת הרשתות החברתיות לחיינו הפכה עוולת לשון הרע להליך משפטי נפוץ בבתי משפט.
הפצת פרסומים או דיבה באינטרנט וברשתות החברתיות תאפשר למי שדברים אלו הופצו נגדו להגיש תביעה לפי חוק לשון הרע ולבקש פיצוי כספי עד 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק. כמובן שכאשר נגרם נזק כלשהו לנתבע ניתן לעתור לפיצוי כספי גבוה יותר הכל לפי נסיבות המקרה.
לסיכום, הפצת ביטוים ולשון הרע באינטרנט הינם מעשים אסורים העלולים לגרור תביעה אזרחית לפי חוק איסור לשון הרע. יש להיזהר בהפצת ביטוים שונים וככל וקיים חשש כלשהו בעניין זה מומלץ להיוועץ עם עורך דין המתמחה בתחום זה על מנת שניתן יהיה לקבל את כל המידע הרלוונטי.