האשמות שווא הינה תופעה נפוצה במיוחד בישראל במאה ה-21. פעמים רבות האשמות שווא מייחסות לאדם עבירות פליליות חמורות. יתרה מכך, תלונות רבות מוגשות למשטרת ישראל במטרה לנקום ולפגוע בזולת גם כאשר אין בהן אמת כלל. חשוב לציין כי מדובר בתופעה מכוערת העלולה לפגוע דווקא במגיש תלונת השווא ולסכנו בביצוע עבירה פלילית.
המונח האשמות שווא רלוונטי גם בהקשר לדיני לשון הרע כאשר אדם מפיץ נגדו חברו או בעל עסק דברים שאינם נכונים והכל במטרה לפגוע בו ולהעליבו. האשמות שווא עשויות לזכות את הנפגע בעילת תביעה לפי חוק לשון הרע שבמסגרתה יוכל לדרוש פיצוי של עד 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק.
כפי שנראה במאמר זה, כאשר מוגשת תביעה לבית המשפט בגין האשמות שווא שאינן נכונות הרי שניתן לבקש פיצוי כספי הולם אשר יהלום במדויק את התנהגות הנתבע וילמדו לקח לבל יפיץ האשמות שווא במקרים נוספים.
על מנת שניתן יהיה להעריך את שווי התביעה וסיכוייה, יש להיוועץ עם עורך דין לענייני לשון הרע ולקבל ממנו את מלוא המידע המקיף. משרדנו מתמחה בניהול תביעות לשון הרע ובהגנה על נתבעים אשר הוגשה נגדם תביעה זו. ניסיון משרדנו בהליכים משפטיים אלו מסייע לנו להתאים את הטיפול המשפטי עבור כל לקוח ולקוח בהתאם לנסיבות המקרה והשלכותיו.
הגשת תלונת שווא במשטרה
הגשת תלונת שווא במשטרה היא עבירה פלילית העלולה לסכן את מגיש התלונה בהעמדה לדין. למרות הסיכון בהגשת תלונה שקרית, פעמים רבות אנו עדים למקרים בהם אזרחים עושים שימוש בהליך זה במטרה להצר את צעדיו של אדם אחר ולפגוע בו.
תלונת שווא במשטרה נפוצה בעיקר בהליך גירושין בין בני זוג בו צד אחד במטרה להצר את צעדיו של הצד השני ניגש לתחנת המשטרה ומגיש נגד בן זוגו תלונה שקרית. לעיתים, האשמות שווא אינן נגמרות בתחנת המשטרה והן מופצות גם ברשת במסגרת שיימינג בפייסבוק.
ראוי לציין כי הגשת תלונה שקרית במשטרה אינה מקנה באופן ישיר לנפגע זכות להגיש תביעה לפי חוק איסור לשון הרע אך אם ונפגע הוא כתוצאה מתלונה זו, רשאי הוא להגיש תביעה בהתאם ולכלול בה את מלוא ראשי הנזק הרלוונטיים.
פיצוי בגין תלונת שווא
פיצוי בגין תלונת שווא יינתן רק במקרים בהם יצליח התובע להוכיח ברמה גבוהה מאוד כי התלונה הייתה תלונת שווא ללא כך שמץ של אמת. חשוב לזכור כי בית המשפט לא בנקל יקבל תביעה בגין תלונת שווא אלא רק אם יוכח ברמה גבוהה מאוד כי התלונה אינה נכונה.
הרעיון העומד מאחורי עניין זה הוא לא להרתיע אנשים מלהגיש תלונות ולאפשר לנפגעים לפנות למשטרה כשצריך. ההגנת תום הלב העומדת לנתבע אשר הגיש תלונה קיימת בסעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע תשכ"ה-1965 האומר בזה הלשון:
"הפרסום היה בהגשת תלונה על הנפגע בענין שבו האדם שאליו הוגשה התלונה ממונה על הנפגע, מכוח דין או חוזה, או תלונה שהוגשה לרשות המוסמכת לקבל תלונות על הנפגע או לחקור בענין המשמש נושא התלונה ואולם אין בהוראה זו כדי להקנות הגנה על פרסום אחר של התלונה, של דבר הגשתה או של תכנה."
יוצא איפא כי הגשת תלונה נגד אדם חוסה תחת הגנת תום הלב ורק במקרים מיוחדים כאשר אין מחלוקת כי מדובר בתלונת שווא ייטה בית המשפט לקבל את התביעה ולפסוק פיצוי בגין תלונת שווא.
כפי שניתן להבין, רף ההוכחה הגבוה שנדרש על מנת לבסס פיצוי בגין תלונת שווא נעוץ ברצון המחוקק שלא להרתיע אנשים מלהגיש תלונות לרשויות המוסמך לברר את התלונה (כגון משטרת ישראל).
תלונת שווא לשון הרע
תלונת שווא לשון הרע יכולה להתבטא במגוון רחב של דרכים, צורות והקשרים החל ממערכת יחסים זוגית שעלתה על שרטון ועד לעסקה שהתפוצצה.
כאשר נתבע שהוגש נגדו תביעה אזרחית שמייחס לו תלונת שווא ולשון הרע סבור כי התלונה שהגיש היא בחזקת אמת דיברתי, יעלה בכתב ההגנה טענה זו ויפרט לבית המשפט מדוע מדובר בתלונת אמת.
פעמים רבות תלונות המוגשות חוסות תחת תום לב ולא בנקל בית המשפט יקבל תביעה שהוגשה עקב הגשת תלונה בטענה כי מדובר בתלונת שווא. תביעה בגין האשמות שווא צריכה להיות תביעה מנומקת באופן מספק על מנת שבית המשפט ישתכנע כי אכן הדבר נעשה בכוונה ומדובר בתלונת שווא.
הלבנת פנים בגין תלונת שווא יכולה אף היא במקרים מסוימים להוות עילה להגשת תביעה אך טרם נקיטת הליכים כלשהם יש להיוועץ עם עורך דין המתמחה בתחום על מנת שניתן יהיה להבין אם מדובר במקרה המצדיק הגשת תביעה או שניתן להסתפק בשליחת מכתב התראה טרם נקיטת הליכים משפטיים למפיץ הדיבה.
תביעת דיבה על תלונת שווא
תביעת דיבה על תלונת שווא איננה תביעה קלה להוכחה הואיל והרף הראייתי שהתובע נדרש לעמוד בו בתיקים כאלה הינו גבוה יחסית. כפי שצוין קודם לכן מדובר ברף גבוה מאוד אשר יש להוכיח לבית המשפט על מנת שזה יקבע כי אכן התלונה הינה תלונת שווא.
יחד עם זאת, כאשר ניתן להוכיח כי התלונה הינה תלונה שקרית ולא עומד מאחוריה דבר אזי שגוברים הסיכויים שבית המשפט יטיל על הנתבע לשלם לתובע פיצוי כספי גבוה ומרתיע.
תביעת דיבה על תלונת שווא עשויה להיות מוגשת לבית המשפט גם אם לא נגרם נזק ממשי וזאת כאשר מתקיימת עוולת לשון הרע. טרם הגשת התביעה מומלץ להיוועץ עם עורך דין המתמחה בדיני בתחום, וזאת על מנת שניתן יהיה להבין את סיכויי התביעה והסוגיות המשפטיות שכרוכות בה.
פעמים רבות תובעים מגישים תביעות בגין לשון הרע במטרה להפחיד או להרתיע את הנתבע מלהביע את דעתו. תביעה זו נקראת תביעת השתקה. מומלץ לכל אדם שהוגשה נגדו תביעה מסוג זה וממניעים פסולים להילחם בה בכל הכלים המשפטיים העומדים לרשותו.
משרדנו משרד עורכי דין מזרחי מתמחה בדיני לשון הרע ומייצג תובעים ונתבעים אשר הוגשה נגדם תביעת דיבה על תלונת שווא. ניסיון משרדנו בתחום לשון הרע מסייע רבות ללקוחותינו להתמודד כראוי עם תביעות שהוגשו נגדם. אתם חושבים כי הוגשה נגדכם תביעת סרק? אתם רוצים לתבוע אדם שהפיץ נגדכם לשון הרע? השאירו לנו הודעה ואנו נשוב אליכם.